לפני 25 שנים, כשחייתי במנזר קונג פו נידח בסין, נפצעתי במהלך אימון. סובבתי את הברך והרגשתי כאב חד שליווה אותי כמה שבועות. אחד התלמידים במנזר היה גם מדקר סיני. יום אחד הוא ראה אותי צולע בסוף אימון והציע לי שידקר אותי.
מעולם לא התנסיתי בדיקור עד אז, ומשהו בתוכי היה סקרן מאוד לנסות.
הטיפול היה פשוט: מחט אחת הונחה על מרכז המקום הכואב בברך. לימים הבנתי שזו הייתה נקודת דיקור מיוחדת המכונה "ים הדם" (Spleen 10).
למחרת, קסם! הרגשתי שיפור של למעלה מ-80%, ובתוך שבוע הכאב נעלם כליל. באותו רגע ידעתי שכשאחזור לארץ, אלמד רפואה סינית. כשסיפרתי זאת לשיפו – ראש המנזר, הוא הופתע. הוא לא העלה בדעתו שניתן ללמוד רפואה סינית מחוץ לסין, והתעקש שאשאר במנזר. עם זאת, לי הייתה תחושה פנימית חזקה ולבסוף בחרתי להיות נאמן לה. חזרתי לארץ והתחלתי את לימודיי לרפואה סינית מסורתית במכללת מדיסין שכבר אינה קיימת היום.
בשנה הראשונה הרגשתי שהגעתי הביתה, אבל בשנה השנייה, כשהתחלנו ללמוד צמחי מרפא, משהו הרגיש לי פחות נכון. נמשכתי הרבה יותר לדיקור ולעבודת המגע בשיאצו. בחרתי לא להמשיך בלימודים ולהתמקד רק בשיאצו במכללה אחרת שעברתי אליה, למרות הקולות הפנימיים שהתנגדו לבחירה הזו בטענה של חוסר התמדה. בחרתי להקשיב ללב.
בסוף אותה שנה (2004) פגשתי ידידה שסיפרה לי שהיא הולכת ללמוד בבית ספר חדש לרפואה סינית עתיקה שנפתח בפקולטה לחקלאות ברחובות, מרחק נסיעה של 5 שעות הלוך ושוב מהקיבוץ בו גרתי. שוב, ההיגיון דיבר ואמר לי שזה רחוק מדי, אבל הבטן שלי צעקה "כן!". הרגשתי שהמפגש הזה לא היה מקרי, ובדקה ה90 אחרי שההרשמה כביכול כבר נסגרה, הצעתי מועמדותי ולשמחתי קיבלו אותי לתוכנית הארבע שנתית.
וכך בעוד שחבריי ממדיסין כבר התחילו את שנת הלימודים השלישית, אני התחלתי שוב את שנה א' במחזור הראשון של בית הספר החדש. זו הייתה בחירה לא קלה, שדרשה ממני סבלנות וענווה. היא גם דרשה ממני לשים את האגו בצד כיוון שהשוותי עצמי לחבר'ה ממדיסין שהחלו כבר לדקר בקליניקה הלימודית בעוד אני מתחיל שנה א' מהתחלה.
לשמחתי בערוץ הטיפול והמגע עם השיאצו נראו הדברים אחרת. כאן למעשה כבר מהמפגש הראשון בשנה הראשונה יכולתי להתאמן ולטפל במשפחתי וחבריי בקיבוץ. במשך השנתיים הבאות התמסרתי לטיפולי השיאצו בקיבוצי, וצברתי ניסיון רב, וכך כשהגיע הרגע בשעה טובה אחרי מעל ל3 שנים בבית הספר החדש לשים את מחט הדיקור הראשונה, הייתה לי כבר חוויה ממשית של הקשבה בליווי ותמיכה באנשים רבים שבאו אלי ואל מזרון השיאצו לקבל מיכל אוהב, להתמשאב, לתת מקום לרגשות ולתמוך בגוף לרפא עצמו.
כיום, כשאני מלמד ומכשיר בגישת ההקשבה הערה, אני מבין כמה הדרך הזו הייתה הכרחית.
הבנתי שיש חשיבות גדולה ללימוד שמאפשר כבר מתחילתו יישום והטמעה של הכלים אותם אנו מקבלים הן בתוך קבוצת הלימוד והן בחיים שמחוץ למסגרת הלימודים השבועית.
אני אוהב לקרוא ללימוד הזה: "הדרך להפוך הבנה לתובנה". לקחת ידע ולהכניס אותו לגוף. להפוך אותו לחוויה אותנטית ומכאן להוויה שמחלחלת כגישה לחיים של חיבור ומשמעות.
כך יחד עם ידע מנטלי, ישנו ערוץ נוסף השם דגש על הטמעה עמוקה. אנו באמת לומדים להוריד את התובנות מהראש אל הגוף, ולגלם אותן בחיי היום-יום.
אני מזמין אתכם להצטרף אליי למסע של התפתחות וצמיחה בקורס השנתי של 'ההקשבה הערה' שנפתח בנובמבר.
עבודת עומק רגשית, חוויה סומטית, וקונסטלציה משפחתית.
אם אתם אנשים שעוסקים במודעות והתפתחות, מטפלים, מנחים, או אנשי מקצוע בתחום הגוף-נפש, עוסקים בריפוי הוליסטי או בתנועה, מחפשים להעמיק בעבודה רגשית – הקורס הזה נועד בשבילכם.
*ההרשמה מותנית בשיחת התאמה אישית עמי
כיתבו לי אם מעוניינים במידע נוסף orkoren@gmail.com או לחצו כאן לכל הפרטים והרשמה. עבורכם או עבור חברים.
אשמח לשיתוף עבור כל מי שמידע זה יכול להיות רלוונטי עבורם.
אני כאן כדי לענות על שאלות נוספות ולספר לכם עוד על המסע המשותף שלנו.
באהבה אור
