בכל שנה מחדש אני מתמלא פחד גדול לקראת התהליך השנתי הקבוצתי של קורס ההקשבה הערה.
מי יבחרו ללכת איתי דרך?
האם אוכל לספק ולהנגיש להם כלים וליווי משמעותי?
האם יוכלו לקחת את הכלים לחייהם האישיים והמקצועיים וליישמם?
איך תהיה הדינמיקה בקבוצה?
האם נרגיש מספיק בטוח להרגיש לא בטוח, ולהביא במידה הנכונה לנו את המקומות הפגיעים, על מנת שיוכלו לעלות ולצאת לאור ולהפוך למתנה ולעוצמה?
אשרי האדם המפחד תמיד, אמר שלמה המלך.
כשאני מסכים להרגיש את הפחד הזה, לנשום איתו ולתת לו לזרום בתוכי כתחושה בגוף במקום כמחשבה בראש, אני מגלה בכל שנה מחדש איך הוא הופך מפחד ליראה, מיראה להשראה, מהשראה לסקרנות, מסקרנות להתרגשות.
הרבה פעמים כשאנחנו פוגשים רגשות בתוכנו – כמו פחד לדוגמא – הכל קופא, נעצר, נתקע.
אבל כשמסכימים לפגוש אותם כתחושה בגוף, שמים לב שגם בתוך התקיעות יש תנועה.
מה שנתפס כאן במצלמה, במבט ראשון, יכול להיראות כעמידת ידיים על יד אחת .
אבל למעשה, מה שנראה כתנוחה סטטית, קפואה, היא למעשה חלק מגלגלון, חלק מflow, רצף של תנועות. זה לא סטטי, זה דינמי.
כך גם בעולם הרגשות.
אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו לומדים בתהליך השנתי של ההקשבה הערה, הוא איך לאפשר לתנועה הטבעית של זרם החיים לנוע בתוכנו בלי להפריע לה. ואיך להביא חלקים בתוכנו שיצאו מזרם החיים מכל מיני נסיבות שלרוב קשורות בחוויות של כאב מהעבר – חזרה לזרם החיים.
ומכאן, לכוחות החיים שבנו – ליצירתיות, לסקרנות ולהתרגשות שמלווים אותנו, אם רק ניתן להם, במסע החיים אל עבר המוות ומעבר לו.
אם הדרך הזו מהדהדת בך והיית רוצה להצטרף אלינו לתהליך השנתי הקרוב, אפשר ליצור איתי קשר בפרטי ונבדוק יחד אם זה הזמן והמקום הנכון עבורך.
